ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, שבא ביום שלישי (4 ביולי) לישראל, זכה למה שעד כה נפל רק בחלקם של נשיאים אמריקאים; ראש הממשלה בנימין נתניהו קיבל את פניו עם פסיעתו הראשונה על אדמת ישראל, ולא נפרד ממנו עד לרגע שעלה בחזרה על מטוסו. לא בכדי כיבד נתניהו את האורח ההודי בנוכחותו הצמודה; בניגוד לנשיא דונלד טראמפ, ורוב המנהיגים שמבקרים בירושלים, מודי לא ניצל את ההזדמנות כדי לקפוץ גם לרמאללה. לא בכל יום מגיעים לישראל אישים חשובים שמזדהים כל כך עם ההתעלמות של נתניהו מהשכנים הפלסטינים שחיים זה 50 שנה במרותה של ישראל. אין חשש שמשרד החוץ ההודי יגנה את התנכלותה של ממשלת נתניהו לארגוני זכויות אדם, כפי שנהג בחודש שעבר משרד החוץ הגרמני.
כשעמד לצדו של האורח בנמל התעופה בן גוריון אמר נתניהו, כי הביקור יעמיק את שיתוף הפעולה בין שתי המדינות בתחומי הביטחון, החקלאות, המים והאנרגיה. תחום אחד - עשיית השלום - לא זכה הפעם אפילו במס השפתיים המקובל במעמדים מעין אלה. למה לקלקל ביקור חגיגי בזוטות טורדניות? תנו לחגוג בשקט את יום השנה ה-25 לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין הדמוקרטיה הגדולה בעולם לבין מדינה קטנה שמתהדרת בתואר "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון".
